הצמח המקסים שקניתם במשתלה בסכום לא קטן ושתלתם בגינה שבק חיים, למרות התקוות והטיפוח שהשקעתם. לרוב נחשוב שהאשם הוא בהשקיית יתר או חסר, מזג אוויר בעייתי, חוסר או עודף בשמש, מזיקים
ואולי האשמה באדמה שבה נשתל הצמח? יש בהחלט מצב. מצע גידול מוצלח הוא תנאי חשוב להתפתחות הצמח. הוא זה שאמור להזין אותו ולספק את התנאים להעמקת השורשים והצמיחה. תערובת שתילה מוצלחת היא כזו שמכילה
חומרי הזנה ומאפשרת איזון נכון של אוורור, ניקוז ואחיזת מים. התערובת צריכה מצד אחד להחזיק את מי ההשקיה, כדי שלא נצטרך להשקות כל יום, ומצד שני לאפשר ניקוז כדי למנוע ריקבון.
יש צמחים שצריכים תערובות מותאמות, אבל אלה בעיקר הצמחים המיוחדים כמו סחלבים, או אפילו רקפות אם רוצים לפנק אותן. גם קקטוסים וסוקולנטים צריכים תערובת שונה, אבל רוב הצמחים זקוקים לאותם תנאי בסיס.
בעציץ או באדנית הניקוז הנכון משמעותי יותר מאשר באדמה, ולכן תערובת צריכה להיות מאווררת. התערובות משתנות על פי גודל העציץ במידת האוורור שלהן. ככל שהעציץ גדול יותר, חשיבות האוורור גדולה יותר.
התערובות מכילות חומרי דישון כימיים, שמשתחררים בהדרגה ונותנים לצמח הזנה לתקופה של עד חצי שנה. חלק מהדשנים האלה, גם אחרי שהם נקשרים לאדמה, ממשיכים להיות זמינים לצמח.
המים בארץ, לעומת אירופה למשל, הרבה יותר מלוחים. כשמשקים את האדמה לאורך זמן במים מלוחים המלחים נקשרים אליה, וככל שהאדמה מלוחה, קשה לצמח להוציא ממנה מים וצריך להשקות אותו יותר. צמחים שרגישים למליחות מתים במצב כזה, ואנחנו לא מבינים למה. תערובת שתילה מוצלחת היא כזאת שקשה יותר להמליח אותה.
בין המרכיבים המשמשים להכנת תערובות שתילה אפשר למצוא את הכבול, חומר דחוס ושחור שהוא תוצר של רקבובית צמחים שהצטברה מתחת למי ביצות. בתערובות שתילה הכבול משמש לשימור הלחות ולהוספת חומרים מזינים. יש לו אחיזת מים טובה, אבל כשהוא מתייבש, הוא הופך לדוחה מים. בתערובות מוצלחות צריך לשלב בין הכבול לסיבי קוקוס, שיעזרו לכבול להירטב.
ומה הם סיבי קוקוס? אלה הם שיירים של תעשיית החבלים מאגוזי קוקוס, המשמשים כמצע גידול בפני עצמו או בתוך תערובת. יתרונותיהם של סיבי הקוקוס רבים. הם מחזיקים טוב את מי ההשקיה, ויחד עם זאת מאווררים. הם אורגניים וידידותיים לסביבה, קלי משקל ועמידים לאורך שנים ואפשר להרטיבם בקלות יחסית לאחר שהתייבשו. יש בהם ריכוזים גבוהים של אשלגן, סידן, מגנזיום ובורון אבל מעט חנקן, וחשוב להוסיף אותו. לקוקוס יש פחות נטייה לפטריות, בזכות האוורור והניקוז הטובים, כשיש ניקוז גרוע, הנטייה למחלות ולמזיקים עולה פלאים.
רכיב נוסף בתערובות שתילה הוא הפרלייט, סלע וולקני שנוצר ממפגש של לבה נוזלית עם מי ים, שבתהליך חימום יוצרים ממנו גרגרים לבנים בגדלים שונים. הפרלייט משמש כמצע מנותק בחממות לגידול ירקות או תבלינים וכרכיב בתערובות קרקע. יש לו אחיזת מים טובה, משקלו נמוך והוא ידידותי לסביבה.
הפרלייט מתאים יותר לתערובות שתילה מקצועיות, פחות לתערובות הרגילות, ומשתמשים בו להשרשה. בעציצים הוא לא הכרחי. הוא יכול לשמש כחיפוי לעציץ כדי להקטין את האידוי, אבל אפשר להשתמש גם בטוף או בשבבי עץ.
מאת: האגרונומית רותי שלומוביץ, מ"אבן ארי",