חבר הכנסת לוין""לא ניתן עוד להשלים עם המציאות הנוכחית שבה בית המשפט העליון מייצג מיעוט שמאלי רדיקאלי"
בכנס ריבונות נוסף שארגנה תנועת 'נשים בירוק' בישוב חשמונאים פרס חבר הכנסת יריב לוין את משנתו בדבר הדרך בה ניתן לקדם מעשית ופוליטית את רעיון הריבונות על יהודה שומרון ובקעת הירדן.
בישוב חשמונאים התקיים אמש (שלישי 13.5) כנס נוסף ברצף כנסי תנועת 'נשים בירוק' להחלת ריבונות על יהודה, שומרון ובקעת הירדן.
האירוע נפתח בדברי ברכה שנשאו ראשי תנועת 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, שהעלו על נס את חובתו של הימין הישראלי להציג אלטרנטיבה מדינית ראויה וריאלית ולא להסתפק בשלילת חזון השמאל להקמת מדינה פלשתינית בליבה של ארץ ישראל.
השתיים ציינו כי במרוצת 46 השנים מאז מלחמת ששת הימים התמהמה הימין הישראלי מהצגת חזון ברור ובהיעדר חזון ברור שכזה נפתח הצוהר לתקוות הפלשתיניות להקמת מדינה חדשה.
לאחר דבריהן של השתיים נשא רב הישוב, הרב איתמר אורבך, דברים אותם פתח בברכות לראשי 'נשים בירוק, לדמוגרף אטינגר ולחבר הכנסת לוין שהיו אורחיו המרכזיים של הכנס. בהמשך ציין את חשיבותו של יום זה, יום י"ד באייר, יום פסח שני שבו מתעוררת שוב רוח הגאולה שהחלה ביציאת מצרים, ביום י"ד בניסן. הרב אורבך הזכיר גם את היות אזור ישובו המקום בו התחדשה מלכות ישראל לאחר מלחמת יהודה המכבי ואחיו ומתוך כך ראוי המקום לזכות לארח את הכנס שעניינו חיזוק וחידוש מלכות ישראל.
חבר הכנסת יריב לוין, עד לא מכבר יו"ר הקואליציה ובקרוב יו"ר ועדת חוץ ובטחון קבע כי חזון הריבונות הוא אמנם חזון שקשיים בדרכו אך סופו להצליח.
בדבריו התמקד חבר הכנסת לוין בדרכים בהן נכון לקדם בפועל, צעד אחר צעד, את רעיון הריבונות. בראשית דבריו קבע כי אמנם מדובר במשימה רחוקה וקשה לביצוע אך "כל תהליך שכזה מתחיל בכינוסים שכאלה להכשרת הלבבות. אי אפשר לצפות שאחרי כל כך הרבה שנים שהרגילו אותנו ועדיין מנסים להרגיל אותנו לחשוב בדרכים מסוימות, פתאום בוקר אחד הציבור יקום וימצא את עצמו מקדם דרך אחרת".
חבר הכנסת לוין הזכיר את מה שהגדיר כתעשיית תהליך השלום שלמענה הושקעו משאבים וכספים רבים אך ככל שנעשה למענה יותר כך השיגה התעשייה הזו פחות.
"הדבר הבסיסי הוא שינוי התודעה. קודם כל שאנחנו נסתכל על הדברים ונצא מהססמאות של שטחים תמורת שלום ושתי מדינות לשני עמים. פתרון שתי המדינות אינו לא פתרון ולא שתי מדינות. צריך להתחיל לחשוב ולדבר במושגים אחרים. להציב יעד שאליו אנחנו הולכים", דברי לוין הקובע כי לצד כנסים שתכליתם השפעה על דעת הקהל לקראת התפנית המדינית יש לפעול בזירה החוקתית. "יש להעביר את הצעד הזה בהליכי חקיקה", אומר לוין ומבהיר כי מדובר בהליך הדרגתי שבו מקדמים חברי הכנסת צעדי חקיקה, גם אם חלקיים, ובלבד שיש בהם כדי לקדם את המהלך הגדול שיתרחש בבוא העת.
דוגמא לדבריו הציג חבר הכנסת לוין את חוק משאל העם שעבר באחרונה בקריאה שנייה ושלישית בהסכמה קואליציונית אך הדרך איו החלה כבר בשנת 99' כאשר נקבע אז שיש לבצע משאל עם על כל ויתור על שטח ריבוני אך סייגה את החוק בכך שתחולתו תהיה כאשר ייקבע כיצד מבצעים משאל עם. בשלב מאוחר יותר, בשנת 2010 הביא לוין עצמו לחקיקת החוק שמגדיר את דרכי ביצוע משאל העם ולמעשה בכך הפך את החוק שהמתין על המדף למחייב.
לוין הזכיר כי עד לפני מספר חודשים הביעו השרים לבני ולפיד התנגדות לחוק, התנגדות שהובילה כמה עיתונאים לשער שזוהי קבורתו המעשית של החוק, אך למרות זאת עלה בידי לוין להביא להשלמת חקיקה גם בתמיכתם של השר פרץ וחבר הכנסת מצנע. "זה אפשרי גם אם זה לוקח הרבה זמן. נדרשים צעדים מדודים ונדרשת הכנת הקרקע והתשתית על מנת שכאשר תהיה היתכנות פוליטית נדע לנצל אותה", הסביר לוין את הלקח העיקרי מחוק משאל העם.
ברוח זו ציין לוין כי קיימות מספר הצעות לקידום הדרגתי של רעיון הריבונות – ריבונות בבקעת הירדן, הרחבת תחומה של ירושלים, חיבור בין ירושלים למעלה אדומים, ריבונות על הישובים ודרכי הגישה אליהם ועוד. לוין מביע תמיכה במהלכים שכאלה אך מתריע מהגשת הצעה המתבססת על מונח גושי ההתיישבויות שכן לדבריו מדובר במהלך שעלול להיות הרה אסון עבור חלק ניכר מההתיישבות. "הפיתוי לשדרג ישובים מסוימים עלעול לעלות במחיר אבדנם של האחרים", אומר לוין.
עוד הוסיף לוין וציין כי היעד הוא אמנם ריבונות מלאה על השטח כולו אך עד אז ניתן לקדם הליכי חקיקה נדרשים כשלבי ביניים ובין השאר נכללת בכך חקיקה אזרחית שתשווה בין תושבי יהודה ושומרון לשאר האזרחים בתחומים אזרחיים לחלוטין כסוגיות בריאות, סדר וניקיון ועוד, פרטים הנצרכים כיום לצווי אלוף.
כמו כן הזכיר לוין את חוקי התכנון והבנייה שכיום מונעים מהרשויות ביו"ש להקים ועדות תכנון כמקובל בכל מקום אחר בארץ. גם בסוגיה זו יש לקדם הליכים חוקתיים בעלי ערך מוסף בתחום התודעה הציבורית אזרחית כלפי אזורי יהודה ושומרון.
על כל אלה הוסיף חבר הכנסת לוין וציין כי צעדים אלה יתאפשרו רק אם תתקיים פעולה של ממש לשינויים הכרחיים במערכת המשפט. לוין קובע כי "לא ניתן עוד להשלים עם המציאות הנוכחית שבה בית המשפט העליון מייצג מיעוט שמאלי רדיקאלי שבוחר את עצמו, מכתיב את ערכיו ומכתיב לנו את עמדותיו בשורה שלמה של תחומים ועושה זאת לא רק באמצעות פסקי בית המשפט העליון אלא גם באופן שבו המערכות הממשלתיות מסורסות ומוטות לכיוונים שמקשים עלינו את ההתמודדות".
לדבריו שינוי שכזה במערכת המשפט "חיוני ויאפשר לנו לקדם מהלכים בדרך להחלת ריבונות". לוין מזכיר כי "יש צווים ותקנות שניתן לבצע אבל המערכות הללו מונעות פעולה לחלוטין. בצד המאבק החשוב בחומי ההסברה והחקיקה צריך לשים דגש על השינוי המתבקש במערכת המשפט".
יצוין כי הכנס כולו בו השתתפו למעלה כמאה וחמישים איש מחשמונאים ומישובי הסביבה התקיים בשיתוף התנועה החדשה המוקמת בימים אלה, תנועת 'עם חזק'. האירוע כולו התרחש תוך תחושה קשה של הנוכחים והדוברים סביב כוונת המינהל האזרחי לבצע הרס מבנים בשלושה ישובים ביהודה ושומרון עד סוף השבוע. ראשי 'נשים בירוק', יהודית קצובר ונדיה מטר, רואות בחזון הריבונות מענה כולל להתמודדות מול מגמות הרס מסוג זה, "אי אפשר לרוץ לכל מאחז ולכל שטח חקלאי שנבנה על אדמות מדינה. כדי שהערבים לא ישתלטו צריך פתרון כולל ריאלי ומובנה וזהו חזון החלת הריבונות הישראלית על השטח כולו", אומרות השתיים.
[…] […]